«אומת אחמד» בסננדג׳: חגיגה לציון הולדת הנביא ומסר של אחווה בין שיעים לסונים

באיראן, «שבוע האחדות האסלאמית» מציין את הימים שבין שני המועדים שבהם מציינים השיעים והסונים את הולדתו של הנביא מוחמד. מדי שנה מתקיימים ברחבי המדינה אירועי תרבות ודת לציון התקופה. אחד מהם הוא האירוע העממי «אומת אחמד», המתקיים בערים שונות באיראן ומעמיד במרכזו את הולדת הנביא מוחמד, תוך הדגשת האחווה והמכנה המשותף בין המוסלמים.

באיראן, «שבוע האחדות האסלאמית» מציין את הימים שבין שני המועדים שבהם מציינים השיעים והסונים את הולדתו של הנביא מוחמד. מדי שנה מתקיימים ברחבי המדינה אירועי תרבות ודת לציון התקופה. אחד מהם הוא האירוע העממי «אומת אחמד», המתקיים בערים שונות באיראן ומעמיד במרכזו את הולדת הנביא מוחמד, תוך הדגשת האחווה והמכנה המשותף בין המוסלמים.

השנה התקיימה המהדורה הרביעית של האירוע גם בסננדג׳, בירת מחוז כורדיסטן ואחד האזורים המרכזיים באיראן שבהם מתגוררת אוכלוסייה סונית. אירועי התרבות והאמנות, לצד השתתפות רחבה של התושבים, הפכו את הרחובות המרכזיים בעיר למרחב של חגיגה עממית פתוחה.

ביום שישי, 28 באוגוסט 2026, הייתה סננדג׳ לזירת המהדורה הרביעית של «אומת אחמד» — אירוע תרבותי ועממי המתקיים במהלך «שבוע האחדות», במקביל לאירועים לציון הולדתו של הנביא מוחמד. שם האירוע נגזר מאחד משמותיו של הנביא — «אחמד».
בחגיגה השתתפו תושבי סננדג׳ וערים נוספות במחוז כורדיסטן, לצד קבוצות שהגיעו מאזורים שונים באיראן ואורחים ממדינות באזור.

שני מועדים, שבוע אחד של אחדות
«שבוע האחדות האסלאמית» באיראן קשור להבדל בין המועדים שבהם מציינים השיעים והסונים את הולדת הנביא מוחמד. לפי המסורת הסונית הרווחת באיראן, הנביא נולד ב־25 באוגוסט, ואילו במסורת השיעית תאריך הולדתו מצוין ב־30 באוגוסט.

בין שני המועדים מתקיימים באיראן אירועים במסגרת «שבוע האחדות», שנועדו להדגיש את המשותף בין המוסלמים, במקום שההבדל במועד ציון הולדת הנביא יהפוך למקור למחלוקת ולפילוג. באיראן קיבל «שבוע האחדות» מעמד ציבורי וממסדי לאחר המהפכה האסלאמית, כמסגרת שנועדה להדגיש את המכנה המשותף בין שיעים לסונים.

בסננדג׳ מקבל המסר הזה משמעות נוספת. מחוז כורדיסטן הוא אחד האזורים המרכזיים באיראן שבהם מתגוררת אוכלוסייה מוסלמית סונית. לכן, קיומה של חגיגה עממית לציון הולדת הנביא בבירת המחוז, בהשתתפות רחבה של תושבי העיר, נושא לצד המשמעות הדתית גם משמעות חברתית ותרבותית הקשורה לדו־קיום ולאחווה בין בני החברה.

מרכז סננדג׳ הופך לזירת החגיגות
החגיגות השנה התקיימו לאורך המדרחוב ברחוב פרדוסי, עד כיכר אנקלאב, במרכז סננדג׳. מדובר באזור המאופיין בפעילות מסחרית ובתנועת הולכי רגל ערה, והוא חלק מהמרקם ההיסטורי והתרבותי של העיר.

הפרויקט להפיכת רחוב פרדוסי למדרחוב בוצע במטרה לשפר את המרחב העירוני, לצמצם את בעיות התנועה, לעודד את התיירות וליצור מרחב לאינטראקציה חברתית ותרבותית. בשנים האחרונות הפך הרחוב לאחד המרחבים הציבוריים בעיר המתאימים להתכנסות תושבים ולקיום אירועים עירוניים וחגיגות רחוב.

במהלך החגיגה חדל הרחוב להיות רק ציר להולכי רגל. עמדות האירוח והפעילויות השונות נפרסו לאורך המסלול, והמרחב הפך למקום מפגש, אכילה וצפייה במופעים. משפחות עברו בין התחנות השונות והשתתפו בשלל הפעילויות.

כשהתושבים עצמם הופכים למארחים
אחד המאפיינים המרכזיים של «אומת אחמד» הוא השתתפות הציבור בארגון החגיגה. במהדורה הרביעית הוקמו 133 עמדות עממיות, שבהן השתתפו פעילי תרבות וקבוצות אזרחיות ממחוזות שונים באיראן, לצד אורחים ממדינות באזור.

לצד תושבי סננדג׳ השתתפו בחגיגה אורחים מלבנון, מסוריה, מעיראק ומפלסטין, וכן משתתפים מרצועת עזה.

במסגרת האירוע, «עמדות עממיות» הן מוקדים שפעילותם אינה מוגבלת לגוף רשמי אחד, אלא מתבססת גם על השתתפותן של קבוצות אזרחיות ותרבותיות בהפעלתן ובקיום התוכניות. בעמדות הוגשו מזון ומשקאות, הוכנו וחולקו מאכלים מקומיים, והתקיימו פעילויות הקשורות לקוראן ולתרבות, לצד תוכניות לילדים ולבני נוער.

בין העמדות היו גם מוקדים לייעוץ ולמענה על שאלות בענייני דת, פעילויות ציור ומשחקי חשיבה לילדים, וכן תצוגות של מוצרי תרבות ומוצרים דתיים.

כך, התושבים לא היו רק קהל שהגיע לצפות בחגיגה; הם השתתפו גם בארגונה ונשאו בחלק מהמשימות הכרוכות בקבלת פני המשתתפים. הממד הקהילתי הזה מעניק ל«אומת אחמד» אופי של חגיגה שהקהילה עצמה שותפה לארגונה ולהפעלתה.

הילדים במרכז החגיגה
הילדים היו בין הראשונים שמשכו את תשומת הלב במהלך האירוע. עבורם הוקמה במה מיוחדת והוכנו מתקני משחק, פעילויות בידור ותוכניות שונות, בעוד קבוצות לילדים ולבני נוער העלו מופעים לאורך החגיגה.

גם הטלוויזיה המחוזית של כורדיסטן הכינה תוכניות מיוחדות לילדים. התוכניות שילבו משחקים, מופעים ובידור, ונועדו לאפשר לילדים לא להיות רק צופים, אלא להשתתף באופן פעיל באווירה החגיגית והמשפחתית.

בין התכנים המוכרים לקהל המקומי היו גם קטעים הקשורים לדמות «מֶל מֶל» — דמות של כבשה־בובה שהתפרסמה בתוכניות הילדים בטלוויזיה האיראנית, ומופיעה באירועים מסוג זה במסגרת פעילויות המיועדות לילדים.

הדף והמולודי־ח'אני: מסורות איראניות בחגיגות הולדת הנביא
חלק מרכזי בתוכנית החגיגית הוקדש לנגינה בדף ול«מולודי־ח'אני» — שתי צורות מסורתיות של ביטוי מוזיקלי ודתי, המזוהות במיוחד עם החגיגות באזורים הכורדיים באיראן, ובכלל זה עם אירועים לציון הולדת הנביא מוחמד.

הדף הוא כלי הקשה עגול, שמסגרתו עשויה לכלול טבעות מתכת קטנות המפיקות צליל אופייני. הוא תופס מקום מרכזי במוזיקה האיראנית, ובמיוחד במסורות המוזיקליות הסופיות והטקסיות באזור. בטקסים דתיים מלווה נגינת הדף הקבוצתית בדרך כלל בשירים ובפיוטים בעלי תוכן דתי, ולכן היא מהווה חלק מוכר מהאווירה בחגיגות הולדת הנביא.

«מולודי־ח'אני» היא מסורת איראנית הקשורה לציון מועדים דתיים, ובמיוחד לחגיגת הולדתו של הנביא ודמויות דתיות אחרות. במסגרתה מבוצעים בפני הקהל, באופן יחידני או קבוצתי, שירים ופיוטים דתיים. למסורת זו נוכחות ושורשים תרבותיים בולטים באזורים הכורדיים באיראן, והיא מהווה חלק מהמורשת החגיגית המקומית הקשורה לציון הולדת הנביא.

בחגיגה בסננדג׳ הופיעה על הבמה אחת מקבוצות נגני הדף המוכרות בעיר. הזמר האיראני פיאם עזיזי, המוכר בזכות פעילותו בתחום המוזיקה הסופית והטקסית, השתתף אף הוא באירוע וביצע קטעי «מולודי־ח'אני».

כוכבי הטלוויזיה חוגגים לצד הציבור
באירועים ציבוריים ותרבותיים רבים באיראן, השתתפותם של שחקנים, זמרים ומגישים מוכרים מהטלוויזיה ומהקולנוע היא אחד המרכיבים התורמים למשיכת הקהל. הדמויות המוכרות נוהגות להשתתף באווירת החגיגה, לעלות לבמה ולהציג קטעים הומוריסטיים או לשוחח עם הקהל, ובכך ליצור את המרכיב הבידורי של האירוע.

לצד התוכניות הללו עלתה לבמה גם קבוצת ההומור «נַקַלֶה כּוּרְדִי». מדובר בתוכנית הומוריסטית ובמגזין רדיו המורכב ממגוון פינות, המשודר מדי יום ברדיו של מחוז כורדיסטן וזוכה לעוקבים רבים בזכות אופיו הקומי.

במשך כמה שעות חדלו רחוב פרדוסי וכיכר אנקלאב בסננדג׳ להיות רק מרחבים למעבר והפכו לזירה משותפת של חגיגה, אירוח, פעילות תרבותית, מוזיקה ובידור. בלב עיר שבה למסורת הסונית יש מקום מרכזי בזהות החברתית והתרבותית, הפכה הולדת הנביא מוחמד להזדמנות להתכנסות ולהדגשת המשותף הדתי והתרבותי בין תושבי העיר.